גם שלוש שנים אחרי שנכנס למערכת החינוך, עופר עדיין זוכר היטב את השיעור הראשון. הלחץ, ההתרגשות, התרחישים שרצו בראש בלילה שלפני. אבל הרגע שבו הבין באמת שהוא במקום הנכון הגיע דווקא בהמשך. בוקר אחד בבית הספר, קבוצת תלמידים ניגשה אליו וחיבקה אותו ללא מילים. רגע קטן, בלתי מתוכנן, שהפך עבורו לרגע מכונן. הוכחה שמה שהוא עושה נוגע, משפיע, ומשנה.
השנה, בחרנו לתת במה למורים שלקחו על עצמם את השליחות של מקצוע ההוראה מתוך שאיפה להשפיע ולעצב את הדור הבא. בראיון עם עופר לקסמן מבית הספר עתיד חנה סנש בבאר יעקב, קיבלנו הצצה לאיך זה מרגיש לעזוב קריירה בטוחה ומבטיחה בהייטק ולקבל קריירה עם אתגרים, אבל כזו שממלאת אותך מבפנים ונותנת סיבה אמיתית לבוא בכל בוקר מחדש לפגוש את התלמידים.
מה היה התפקיד האחרון שעבדת בו לפני שהפכת למורה?
הייתי אחד המייסדים של חברת הזנק ושימשתי כמנכ"ל החברה והיו"ר.
מה גרם לך לרצות להפוך למורה? או מה היה הרגע שהבנת שאתה רוצה לעזוב את המקצוע?
לאחר כ -34 שנים בפעילות מגוונת מאוד בתעשיית המחשבים והתקשורת בארץ ובעולם, הגעתי לשלב בחיים שרציתי להעניק מניסיון החיים ומניסיון התעסוקתי שלי לדור ההמשך. במשך שנים רבות יצא לי הכבוד להיות מעורב בצמתים מרכזיים וחשובים שבהתפתחות הטכנולוגית בתחומים רבים לתעשיות העסקיות והביטחוניות והפעם רציתי לתת מעצמי לפרט והכי נכון מבחינתי היה להעניק זאת לדור העתיד של המדינה.
האם היה חשש לוותר על תנאים/ מעמד שצברת לאורך השנים?
כמובן שהיה חשש לוותר על התנאים כי בסופו של יום זה פוגע ברמת החיים של הסביבה הקרובה אלי. יוקר המחיה ואי היציבות שמתרחשת סביבנו יוצרת אתגר לא פשוט בהתנהלות הימיומית. בכל הקשור לעניין המעמד, כאן לא היה חשש כלל ידעתי שלא משנה מי אני העשה ולאן אני אפנה, הידע והמעמד שצברתי רק יעזרו לי למסד את מעמדי במקום אליו אלך.
איך הרגיש השיעור הראשון שהעברת?
לילה לפני כמעט ולא ישנתי. הייתי לחוץ ונרגש מאוד באותה הנשימה. ניסיתי כל הזמן לדמיין את הרגע שאני נכנס לכיתה לאחר הצלצול, איך אני נכנס, מה אני אומר וכיצד אני מנהל את השיעור. רצו אין סוף תרחישים שכל המטרה הייתה לנסות להרגיע אותי.
באיזה רגע הרגשת "אני במקום הנכון"?
שלב זה לקח מעט זמן. זה לא פשוט לעבור מסביבת עבודה מאוד דינמית אבל יחסית גמישה לסביבת עבודה מאוד דינמית ומאוד מובנית. לדעת ללמד, לחנך ולנהל כיתה כאשר ממוצע התלמידים בסך הכל עומד כל כ- 150 ביום, הוא אתגר שאולי רק אלה העובדים במסגרות החינוך יבינו. הרגע שבו הרגשתי שאני במקום הנכון היה הרגע שבו הגעתי בבוקר לבית הספר וקבוצה של תלמידים מהכיתה באו אלי וחיבקו אותי. הייתי בהלם, קפאתי במקום ולא ידעתי האם לחבק או להישאר ולא לזוז. זה היה רגע מכונן שנתן לי להרגיש "שאולי אני כן עושה משהו טוב" ושאני באמת מצליח לקדם את המטרה לשמה הצרפתי כמורה.
איך הרקע המקצועי שבאת ממנו משפיע על סגנון ההוראה שלך?
הרקע שלי מגיע מכמה וכמה כיוונים. אם אני מסתכל על השנים הרבות שעסקתי בתחום המחשבים, הדינמיות והשינויים הקיצוניים שבו הייתי אמור לפעול כאיש מכירות, מנהל אזורי או מנכ"ל החברה בתפעול רב מערכתי, בתחומי פעילות ואחריות שונים, מאוד עוזרים לי כיום בתחומי הפעילות שלי בבית הספר כמחנך, מורה מקצועי ורכז המצוינות והאקדמיה בתיכון. מעבר לניסיון הניהולי, הכלים שאני רוכש בלימודי הדוקטורט בפסיכולוגיה התנהגותית הם 'ארגז הכלים" שלי. במקום רק להעביר חומר, אני בוחן את המנגנונים שמניעים את התלמידים. מה מעורר בהם מוטיבציה פנימית? איך יוצרים סביבת למידה שמפחיתה חרדה ומעודדת התמדה? המחקר שלי מאפשר לי להסתכל על הכיתה כעל מערכת של אינטראקציות, שבה כל חיזוק חיובי או מילה נכונה יכולים לשנות מסלול של תלמיד. כמו שבעולם הסטארט-אפ חיפשנו תמיד את היכולת לצמוח, כך כרכז מצוינות אני מחפש איך למנף את הכלים ההתנהגותיים כדי לעזור לכמה שיותר תלמידים לפרוץ את תקרת הזכוכית של עצמם.
מה נותן לך סיפוק יומיומי כמורה?
האתגר! אנו חיים בסביבה לא פשוטה שמאוד משפיעה את רווחת הבריאות של כולנו ובמיוחד של התלמידים. הידיעה שאני בכל יום אני יוצק עוד שלב של ידע או תובנות אצל התלמידים שאותם הם יקחו לעתיד, עושה לי טוב.
מה הכי מפתיע אותך בקשר עם תלמידים?
מפתיעה אותי בכל פעם מחדש עוצמת הצורך שלהם ב'מבוגר משמעותי' שפשוט יראה אותם. בעולם שנתפס כציני ודיגיטלי, גיליתי שהתלמידים צמאים לקשר אנושי אמיתי, לאותנטיות ולגבולות. הפתיע אותי לראות איך פעולה קטנה של הקשבה או הכרה במאמץ של תלמיד, יכולה לחולל שינוי התנהגותי עמוק ששום תוכנית לימודים פורמלית לא תשיג.
מה התפקיד של מורה בישראל כיום לדעתך?
בכמה השנים האחרונות תפקיד המורה עבר טרנספורמציה וכל התפיסה הלימודית והחינוכית של המורה השתנו לחלוטין. כיום מורה הוא כבר לא מקור הידע, מורה הוא מנטור ומתווך, המשלב הקניית ידע אקדמי יחד עם פיתוח מיומנויות מתחומי דעת רבים ומגוונים הכוללים ערכים חברתיים, מנהיגותיים ומקצועיים תוך התאמה אישית לתלמיד והתמודדות עם כיתות הטרוגניות. המורה משמש כדמות חינוכית מעצבת, המטפחת חשיבה ביקורתית ויצירתיות, מעבר להכנה למבחנים. כחוקר בתחום הפסיכולוגיה ההתנהגותית, אני רואה במורה גם כ- 'אדריכל של סביבת למידה'. התפקיד שלנו הוא לא רק ללמד, אלא לעזור לתלמיד לווסת את עצמו בעולם עתיר גירויים. אנחנו בונים עבורם את התשתית המנטלית שתאפשר להם להתמודד עם כישלונות ולפתח חוסן. אלו המיומנויות החשובות ביותר במאה ה-21
האם היית ממליץ לאחרים לעשות את אותו מהלך?
בגדול כן רק שההמלצה שלי לפני שקופצים למים הגועשים ולוקחים החלטה לבדוק היטב האם שילוב של סביבה דינמית לצד נורמות שמרניות ושכר שאינו משקף את המאמץ, אכן מתאים להם.
ולסיום, מה בעיניך הופך מורה למורה משמעותי?
מורה משמעותי יודע מצד אחד לשמור על נורמות למידה גבוהות ומצד שני לתת את היחס החם ותשומת הלב הנדרשת לכל תלמיד. מורה משמעותי הוא זה שמצליח לחבר בין הנתונים לבין הרגש. הוא יודע להשתמש בכלים מעולמות שונים ומגוונים כדי לקדם את הלמידה, אבל מבין שהמנוע האמיתי הוא הנפש. בסופו של יום, מורה משמעותי הוא כזה שנוטע בתלמיד את הידיעה שהיכולות שלו הן לא 'מצב נתון', אלא פוטנציאל שניתן להרחבה אינסופית באמצעות עבודה נכונה ואמונה בעצמו.
