יש שנים שמרגישות כמו עוד חוליה בשרשרת ויש שנים, שפשוט אי אפשר לשכוח.
השנה הזו הייתה בדיוק כזו- שנה יוצאת דופן. לא רק בגלל מה שקרה מסביב ועדיין מבחינה לאומית וביטחונית, אלא בגלל מה שבחרנו לעשות בתוכה מבחינה חינוכית.
השנה נפתחה כמתוכנן ואיתה תפילה לשובם של כל החטופים והחלמתם של הפצועים.

כבר בתחילת הדרך הרגשתי את גודל האחריות כמנהל: להחזיר את קהילת המשמעות של בית הספר לשגרה, אך לא להסתפק רק בכך. ידענו שזו תהיה שנה שדורשת מאיתנו יותר-
יותר הקשבה, יותר הכלה, יותר יוזמה ויותר תעוזה. ויחד, כקהילה של אנשי ונשות חינוך, תלמידים והורים, בחרנו לא להישאר במקום המכובד והנוח בו אנו נמצאים כבית חינוך מדגים ומוביל ברמה הארצית, אלא להמשיך לטפס ולהתקדם אף גבוה יותר.
בתחילת השנה קלטנו 30% תלמידים חדשים (היה ביקוש שיא לרישום אל בית ספרנו), התרגשנו לפגוש בהם לצד אלה שהמשיכו איתנו משנה שעברה ותוצאות שאלוני האקלים שמילאו, היו גבוהים בהרבה מהממוצע הארצי. במיוחד בכל הקשור לשייכות, מסוגלות ומוגנות.
בציפייה רבה חיכינו לתוצאות ציוני הבגרויות הטכנולוגיות, מסלול שפתחנו לא מכבר ובמרוצת השנה הנוכחית מס' הניגשים כבר שילש את עצמו.

צעד אחר צעד, הובלנו את בית הספר קדימה והעמקנו בלמידה מותאמת אישית, משמעותית, חדשנית ורלוונטית. כזו השוברת את פרדיגמת "קירות הכיתה" ושילבנו סיורים, יוזמות, תוכניות ופרויקטים למכביר.
בין היתר, תלמידינו בכיתה ט' יהלו"ם הדריכו תלמידים מ- 10 בתי ספר יסודיים בעיר בנושא קיימות ואיכות סביבה ויחד יצרו את מיזם "בין פרחי הגן", בשיתוף הרשות המקומית והתעשייה הטכנולוגית, שהיווה מוקד לפעילות לימודית וחברתית, מרחב שצומח עם התלמידים לא רק בגינון, אלא גם בתחושת אחריות והשפעה על הסביבה. גן שמלמד שפועלים יחד, דברים יפים יפרחו לנו.

תפרנו יחד את "שמלת האחדות", מיזם מרגש שנולד מתוך יצירה של תלמידי מגמת עיצוב תעשייתי, והפך לשיח חינוכי עמוק על זהות, שייכות וחיבורים. בזכות מיזמים אלו, של שיתוף פעולה, ישראליות ואחדות- זכינו באולימפיאדת המגמות הרשתית במספר קטגוריות במקומות הראשונים.

בין לבין יצאנו כלל בית הספר לסמינר מנהיגות בירושלים, ליום תרבות בת"א, למסע שנתי בחיפה ובכרמל וגם הובלנו כבית ספרנו את המסע הרשתי לפולין בו השתתפו 8 בתי ספר יוצרים- מסע לימודי וערכי משמעותי ומעצים, שלקח את 150 התלמידים והצוות החינוכי המלווה בנתיבי הזיכרון והתקומה.
בכך ועוד עשייה חינוכית ענפה, מגוונת וייחודית שקצרה היריעה מלהכיל, הצדקנו את התואר בית ספר מדגים של רפורמת החינוך היוצר, אותה מובילים משרד העבודה והארגונים חותם וג'וינט ישראל.

לאורך השנה גיליתי פעם אחר פעם כמה הצוות החינוכי והמנהלי שלנו יוצא דופן, מחוייב, מסור ורתום לעשייה חינוכית עמוקה ובעלת משמעות. יחד חיזקנו בדרכים מגוונות את שיתופי הפעולה עם הקהילה המקומית, עם גורמים מהתעשייה הטכנולוגית העילית- בה 80 מתלמידינו הבוגרים מבצעים את ההכשרה המעשית הלימודית שלהם כעובדים מן המניין בהצלחה. וגם העמקנו את שיתופי הפעולה והקשרים עם האקדמיה, עמותות וגופים שמאפשרים לתלמידות ולתלמידים שלנו לחלום רחוק וגם לממש.
חשפנו את כלל התלמידים לסדרה של "הרצאות זהב" מרתקות עם אנשים מעוררי השראה, והמשכנו להוביל בגאווה את בית ספרנו הייחודי, שמאמין בכל תלמיד ותלמידה ורואה בהם עולם ומלואו. כמי שמסוגלים להשפיע, לברוא ולעצב את סביבתם ולא רק להתאים את עצמם אליה.

בשנה הזו גם התחזקה בי הידיעה שיש לנו רשת ואנשי מטה שהם לא רק שותפים לדרך, אלא מהטובים בארץ, אם לא הטובים מכולם.
קיוויתי לסיים את השנה כמו שאנו רגילים אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד. ועם זאת אני גאה בעובדה שהצלחנו לסגור מעגלים באופן מעורר השראה.

הספקנו לערוך טקס סיום בוגרים פרונטאלי מכובד ומרגש, אך את חלוקת תעודות מחצית ב' במסגרת ערב ההורים, המפגשים הכיתתיים ומליאת צוות חגיגית מסכמת שנה- כבר לא נותרה לנו ברירה לקיים באופן מקוון.
אני גאה בצוות שלנו על המחויבות, האנושיות והיצירתיות שלא פסקו לרגע. גם כאשר התותחים רעמו והטילים שרקו, הם המשיכו בעשיית הקודש שלם בדאגה לתלמידים, במסירות ואהבה רבה עבורם.

אני גאה בתלמידים ובתלמידות שלנו, על הדרך, ההתמדה והיכולת ללמוד בכל מצב ולצמוח ממנו. גם בשנה זו הייתה לי הזכות לראות אותם גדלים, מתפתחים, מתבגרים, לוקחים אחריות על עצמם ועל הסביבה שלהם. אני סמוך ובטוח שיהיו אנשים ואזרחי מופת בהמשך הדרך.
וגאה גם בקהילת המשמעות הרחבה יותר ברשת, ברשות ובמשרד העבודה שהיו לנו שותפים אמיתיים לאורך כל הדרך. יחד לא ויתרנו לשנייה והמשכנו חזק בכל הכוח לעבר עתיד אופטימי.

מאחל לכולנו שנדע לשמר את הרוח הזו, של עשייה, של אמונה, של חינוך שפורץ גבולות בכל זמן, בכל מקום.