שמי יהלי מנטש, והשבוע סיימתי את כיתה י"ב בבית הספר הכי טוב בעולם. אבל הדרך לשם לא תמיד הייתה פשוטה.

בכיתה ט' עברתי לא פחות מארבע מסגרות שונות. בכל מקום חיפשתי תחושת שייכות. רציתי שיראו אותי מעבר לציון בתעודה או לשם ברשימת הנוכחות. חיפשתי מקום שבו אוכל להיות אני באמת.

ואז, בכיתה י', התחלתי ללמוד בבית הספר עתיד יגאל אלון.

כבר מההתחלה הרגשתי שזה מקום אחר. מקום שבאמת רואה אותך. בבית הספר לא ראו בי רק תלמידה – ראו את האדם שאני. הצוות האמין בי גם ברגעים שבהם אני עצמי לא האמנתי ביכולות שלי. הם עודדו, תמכו, דחפו אותי קדימה ולא ויתרו עליי עד שהצלחתי.

בבית הספר למדתי שלא צריך להשתנות כדי להצליח. צריך מקום שמאפשר לך להיות מי שאת, שמעצים את החוזקות שלך ונותן לך כלים להתמודד גם עם הדברים שקשה בהם.

דרך תוכניות כמו "עתיד יצירתי" גיליתי ופיתחתי את הכישרון המוזיקלי שלי, ואף הוצאתי שיר מקורי. במסגרת תוכנית "Leaders", וכשידעו שמעניין אותי להשתתף בתוכנית שבה אוכל להביע את עצמי ולהשפיע, נרשמתי לתוכנית שם קיבלתי כלים לחיים – מביטחון עצמי ועד מנהיגות, עמידה מול קהל ויכולת להשמיע את הקול שלי.

 זכיתי להשתתף בפרויקטים מיוחדים, להכיר אנשים מעוררי השראה וליצור חברויות שילוו אותי עוד שנים רבות – מבית הספר ומהרשת כולה.

 הדרך שעברתי והתחושה שקיבלתי בבית הספר הפכו את חוויית התיכון שלי למשמעותית באמת. קיבלתי ארגז כלים שאקח איתי להמשך החיים.

עבורי, רשת החינוך עתיד היא הרבה מעבר לבית ספר. היא מקום שמאמין בתלמידים שלו, מטפח אותם ונותן להם את הכלים להגשים את עצמם. אחרי מסע ארוך בין מסגרות שונות, סוף סוף מצאתי מקום שבו אני מרגישה שייכת. מקום שהוא בית.

 ומרוב שזה מקום שאני לא יכולה לעזוב, החלטתי להישאר ולתת בחזרה לקהילת בית הספר – ולהתנדב לשירות לאומי כאן, במקום שהפך עבורי לבית.