“תהליך שיתוף אפקטיבי הוא כזה שמשאיר את משתתפיו בתחושה שהיה ערך בקיומו”
בעשור האחרון גובשה בישראל מתודולוגיה ממשלתית לשיתוף ציבור.
המטרה? לחזק תהליכי קבלת החלטות ולהגדיל אמון ומעורבות.
הרעיון פשוט: דיאלוג איכותי = ניהול נכון.
ומה הקשר לבית הספר?
בתי ספר נטועים בקהילה, לכן במקום שיתוף ציבור נכון לדבר על שיתוף הקהילה החינוכית ולראות בה שותפה טבעית.
מהו שיתוף?
תהליך מתוכנן שבו שותפים מביאים נקודות מבט ומשפיעים בדרגות שונות.
מטרתו: לשמוע קולות, לפתוח מחשבה, להסיר חסמים ולבנות אמון.
השיתוף לא מעביר את ההובלה – אלא מזמין לשתף במה שעל השולחן: ההתלבטויות, מה נבחן ומה הוחלט.
מה אפשר ללמוד למרחב הבית-ספרי?
- בחירת נושא נכון – משהו שעדיין בעיצוב או משפיע ישירות על הקהילה
- הגדרת מטרות – להסיר חסמים? להרחיב נקודות מבט? לבנות תהליך משותף?
- בחירת שותפים – קולות פחות נשמעים יכולים להאיר זוויות חדשות. לחיבור של משתתפים שונים יש ערך מיוחד
- עיתוי נכון – כשיש מספיק מידע אך עדיין אפשר להשפיע
- כלי מתאים – ועדה מלווה? שיחה פתוחה? קבוצת חשיבה? מפגש משותף? פיזי או מקוון?
שני עקרונות מפתח:
- תיאום ציפיות ברור ביציאה – מה פתוח לשיח ומה לא, מה המשקל לעמדות ואיך תתקבל ההחלטה
- סגירת מעגל בסוף – מי שהשמיע דעה ולא יודע מה התוצר הסופי, כנראה לא ישתתף בפעם הבאה
בכוחו של שיתוף נכון לבנות אמון ולקדם תהליכים חינוכיים איכותיים ומחוברים לקהילה.
מבוסס על המדריך הממשלתי לשיתוף ציבור (2017)