השבועות האחרונים היו מטלטלים. שחרור החטופים החזיר לכולנו את הנשימה, והזכיר עד כמה רגשות מעורבים – שמחה ודאגה, הקלה וחרדה הם חלק בלתי נפרד מהחיים כאן. בתוך מציאות כזו, חוזרים גם התלמידים והתלמידות אל ספסל הלימודים. ואז מגיע "אחרי החגים" – מיתוס ישראלי מוכר, שבו הכול אמור להתיישר: הגוף, הלמידה, ההרגלים, אולי גם הנפש. אבל המציאות, כדרכה, לא מתחלפת בתאריך עברי. ואם כבר שוברים מיתוסים, הנה שלושה מיתוסים רגשיים על למידה שכדאי שנדבר עליהם

מיתוס 1: שיעור אחד. רגש אחד

"ספרות זה משעמם.” “יש לי חרדה ממתמטיקה.” “אני נהנה ללמוד ביולוגיה.”

נדמה שכל שיעור מעורר רגש אחד ברור, וכאילו לכל מקצוע יש טמפרטורה רגשית קבועה. בפועל, עולמו הרגשי של תלמיד בשיעור אחד רחב בהרבה: הוא עשוי להרגיש בו זמנית עניין, תסכול, סקרנות ותקווה. הפסיכולוגיה מדברת על 27 רגשות אנושיים שונים, ותלמיד חווה בממוצע שמונה מהם בשיעור אחד בלבד! וזה עוד לפני מה שהוא מביא איתו מהבית, מהבוקר, מהחיים.

הלמידה מתרחשת בתוך מרקם רגשי צפוף, לא רגש אחד ששולט, אלא קולות רבים שפועלים יחד.

מיתוס 2: רגשות מעורבים לא מאפשרים למידה

בישראל של 2025 לא צריך לשכנע אף אחד שאפשר להיות שמח ועצוב בו זמנית. שתלמיד יכול לשבת בכיתה ולשדר הנאה (כי באמת כרגע כיף לו), בעוד שהלב שלו מלא חרדה.

בספרות מתייחסים לתופעה הזו בשם רגשות מעורבים (mixed emotions) , חוויה של רגשות מנוגדים שמתקיימים יחד. השאלה היא האם אפשר ללמוד בצורה מיטבית כשהמורכבות הזו נוכחת. מחקרים מראים שרגשות מעורבים יכולים לתרום להבנה מעמיקה, לגמישות מחשבתית ולהתמודדות עם מצבים עמומים. אבל – כן, יש אבל – זה קורה רק כאשר יש לאדם יכולת לעבד את החוויה הזו ולהחזיק אותה. בלעדיה, עלול להיווצר עומס שמפריע ללמידה במקום להעשיר אותה.

מיתוס 3: ריבוי רגשות הוא סימן להצפה רגשית

המונח "הצפה רגשית” מעורר תמונה של אדם שנסחף בסערה של רגשות, בין גלי ענק של חרדה למערבולות של חוסר אונים. אבל הצפה לא בהכרח נובעת מריבוי רגשות, אלא מעוצמה. היא יכולה להיווצר גם מרגש אחד – פחד, כעס, בושה – כשהוא נחווה בעוצמה שעולה על היכולת לווסת ולעבד אותו. במצב כזה החשיבה מצטמצמת, הקשב נעלם, והלמידה נעצרת. הביטוי שלה יכול להיות דרמטי בצורה של בכי והתפרצויות, ולפעמים בשקט , בהתנתקות. מה שמציל מהטביעה הוא לא "פחות" רגש, אלא היכולת לזהות מתי הסף מתקרב ולעצור רגע לפני.

איך יודעים אם מדובר בריבוי רגשות טבעי או בהצפה רגשית שדורשת עצירה?

לא תמיד צריך אינטואיציה חדה או הכשרה פסיכולוגית, והיום קיימים גם כלים דיגיטליים

שמאפשרים בדיוק את זה. אחד מהם הוא Reflect של מייקרוסופט – יישום פשוט שמזמין תלמידים לשתף איך הם מרגישים דרך סרגל רגשות קצר. המעקב היומי משרטט עבור המורה בהדרגה תמונה על מצב הכיתה, ויכול לעזור להבחין מתי מדובר במורכבות רגשית בריאה ומתי בעומס שדורש עצירה ומתן סיוע.

ריבוי רגשות הוא חלק טבעי מלמידה; הצפה רגשית היא סימן שצריך רגע לעצור. ההבחנה בין השניים – זו העבודה החינוכית של "אחרי החגים 2025".