בקצרה: הוראה דיאלוגית היא לא רק שיחה בין מורה לתלמיד, אלא תרבות כיתתית של שיח פרשני, במסגרתו התלמידים לומדים זה מזה, שואלים, מגיבים, מקשיבים ויוצרים משמעות יחד. המורה לא רק מנחה, אלא מעצב מרחב שבו כל קול מקבל מקום.

קצת היסטוריה: מושפעת מתפיסות של פריירה, ויגוצקי וחוקרים עכשוויים של למידה שיתופית, הוראה דיאלוגית מדגישה שהלמידה נבנית דרך שפה ושיח, לא רק דרך העברת ידע.

מה חשוב לדעת?

• השיח מתרחש בין כל הנוכחים ולא רק עם המורה
• הלומדים שואלים זה את זה, מגיבים ומפתחים רעיונות יחד
• יש מקום לדעות שונות, למחלוקת, ולבירור משותף כחלק מתהליך הלמידה

איך זה עובד בפועל?

• המורה מפנה שאלה מאתגרת ללומדים. התלמידים והמורה מגיבים אחד לשני
• פעילות פינג-פונג רעיוני: כל תלמיד מוסיף נדבך על דברי קודמיו
• קבוצות קטנות שמנתחות יחד טקסט, מקרה או תופעה כשהמורה מאזין, מנחה ומכוון את השיח

למה זה חשוב היום?

כי הוראה דיאלוגית המאפשרת שיח עמיתים מחזקת ביטוי עצמי, הקשבה, חשיבה ביקורתית ויכולת לנסח טיעון. כשתלמידים לומדים זה מזה, הם לא רק לומדים יותר, אלא גם אחרת.  

שינוי בתפיסה:

• מהעברת ידע ליצירת ידע משותפת
• מהובלה בודדת להובלה של קבוצה חושבת