מהי למידה מבוססת מחקרי מוח?
בשלושת העשורים האחרונים התפתח תחום נוירו-פדגוגיה או נוירו-חינוך המשלב בין מדעי המוח, פסיכולוגיה וחינוך. תחום זה מבקש להבין את התהליכים הביולוגיים והקוגניטיביים בבסיס ולגשר על הפער בין עולם המחקר המדעי לבין הפרקטיקה החינוכית.
בשנת 2004 קבוצת החוקרים את התחום התאגדה ויצרה את האגודה הבינלאומית לתודעה, מוח וחינוך. אחד ממנועי הצמיחה של התחום היה פרויקט מחקרי של ה- OECD בין השנים 1999-2007.
בבסיס הגישה עומדת תופעה מדעית מרכזית הנקראת נוירופלסטיות, יכולתו המדהימה של המוח להשתנות ולהסתגל כתגובה לחוויות למידה, בכל גיל. המוח אינו מבנה קבוע אלא מערכת דינמית שמתחדשת ומשנה את הקשרים הנוירונליים שלה בתגובה ללמידה ולניסיון. הבנה זו מציבה אור חדש על תפקיד המורה. כל תהליכי החינוך מתווכים על ידי פעילויות של תאי עצב במוח במודע או שלא. "אם המורים יבינו כיצד מתרחשים למידה וזיכרון במוח, הם יוכלו לפתח פרקטיקות הוראה ולמידה טובות יותר לשיפור הישגי התלמידים" (TheMarker, 2023).
עקרונות מדעיים-יישומיים לדוגמה:
1. למידה מרווחת Spaced Learning
פיזור הלמידה על פני זמן יוצר זיכרונות חזקים יותר מלמידה צפופה. לכן כדאי להקפיד על חזרות מתוזמנות מדי יום, שבוע או חודש אחרי הלמידה הראשונית.
2. ערבוב נושאים Interleaving
למידה מעורבבת של מספר נושאים במקום נושא אחר נושא מאתגרת יותר, אך יוצרת הבחנה עמוקה יותר והבנה טובה יותר.
3. מטא-קוגניציה וויסות עצמי
מחקר משנת 2024 הראה שהתערבות מונחית מטא-קוגניציה הובילה לשיפורים משמעותיים בלמידה המווסתת עצמית.
4. שליפה כטכניקת למידה Retrieval Practice
המאמץ לשלוף מידע מהזיכרון מחזק את הזיכרון יותר מקריאה חוזרת. כדאי לפתוח שיעורים בשאלה: "מה זכור לכם מהשיעור הקודם?".
5. רגש ולמידה
האמיגדלה (רגש) וההיפוקמפוס (זיכרון) מחוברים במוח. סקרנות ורגש חיובי מקדמים למידה, לחץ כרוני חוסם אותה (ממצאים דומים עלו במחקר התלמידים בשנת תשפ"ה במסגרת תכנית הפיילוט באוריינות שפתית). לכן, יצירת אווירה בטוחה ומעוררת סקרנות בכיתה מסייעת משמעותית.
6. קשב ועומס קוגניטיבי
זיכרון העבודה (Working Memory) מוגבל ביכולתו. עומס מידע רב בו-זמנית פוגע בלמידה. הצגת מידע בצורה ממוקדת, הימנעות ממולטי-טאסקינג ופירוק משימות מורכבות לשלבים מהוות פרקטיקות העשויות לסייע.
7. חשיבה ביקורתית על פני שינון
שיעורים ופעילויות שמפתחים כישורי חשיבה ביקורתית עדיפים על פני שינון פשוט.
8. הקשר אמיתי וחיבור לידע קיים
בני אדם נוטים לזכור מידע שמתבסס על מידע קיים. אנלוגיות ומטאפורות יעילות במיוחד.
9. גורמים פיזיולוגיים
ביסוס זיכרונות מתרחש בשינה ופעילות גופנית מגדילה חלבון גדילה מוחי. חשוב לבצע הפסקות תנועה בשיעור, להתייחס לשעות שינה ותזונה כחלק מתנאי הלמידה.
מקורות לקריאה:
ארגז, א. ואבישר, ע. (עורכים) (2022). מיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית בהכשרת מורים. מכון מופ"ת.
קלר, ל. (2023). נוירופדגוגיה במכללה האקדמית אחוה: מחזית מדע חקר המוח לעולם הפדגוגיה.
Howard-Jones, P., Scott, A., & Gordillo, C. (2021). The science of microteaching and learning: An exploratory study. Mind, Brain, and Education
Li, J., Brenneman, K., Jipson, J., Frede, E., & Sarama, J. (2024). Young children's self-regulated learning benefited from a metacognition-driven science education intervention for early childhood teachers. Education Sciences, 14(6), 565.
Trends in Neuroscience and Education
נוירופדגוגיה במכללה האקדמית אחוה: מחזית מדע חקר המוח לעולם הפדגוגיה