כשדבי סיאני, מורה ורכזת החינוך החברתי בעתיד שחר בבית שמש, הייתה ילדה קטנה היא חלמה להיות אחות. כן כן, אחות – לטפל באנשים, להעניק להם מזור לכאבים, להיות לצידם ובשבילם ברגעים הקשים של החיים, ובעיקר לעזור.

עברו השנים ודבי הקטנה הפכה לבוגרת ולחיים היו תוכניות אחרות. דבי סיימה תואר ראשון ושני בתחומי החינוך וההוראה אבל חלום הילדות שרדף אותה השאיר אצלה תחושת החמצה גדולה.

וככה החליטה דבי להגשים את חלומה כשהתחילה להתנדב במד"א בשנת 2016, עברה קורסי הכשרה של חובשת ונהגת אמבולנס והתחילה את דרכה בשביל הצלת החיים והגשת עזרה ראשונה דחופה.

שאלנו את דבי כמה שאלות על המשמעות שההתנדבות הזו יוצרת בחייה, על ההתמודדות בזמן מלחמה ועל הקשר של זה להוראה וחינוך דור העתיד:

דבי, מה המשמעות של ההתנדבות עבורך באופן אישי?

"לתת מעצמך את הכול ולדעת לעזור לכל אדם ללא הבדל מין גזע ודת."

איך ההתנדבות מרגישה בתקופת המלחמה לעומת שגרה רגילה?

"ממשיכה להתנדב גם בתקופה זו ובזמן אזעקות מוצאים מחסה, לעיתים יחד עם המטופל."

האם יש רגע או אירוע מהתקופה האחרונה שנשאר איתך במיוחד?

"יש הרבה רגעים כאלה, אבל הרגע שזכור לי הוא דווקא מטופל מתמודד נפש שמצאנו אותו בשעות לילה מאוחרות בודד ושבור. השיחות איתו שוברות לי את הלב. בכלל אני מאוד מגלה אמפטיה למתמודדי נפש."

מה הדבר הכי משמעותי שלמדת מההתנדבות – על אנשים, על החברה הישראלית או על עצמך?

"ראשית גיליתי על עצמי שאני חזקה ויכולה להתמודד עם מצבים קשים. שנית החברה הישראלית בכללותה יודעת להוקיר ולהעריך את התרומה שלנו. השבוע הייתי בשכונה בלוד אצל משפחה ערבייה ונוצר קשר מדהים ביני לבין המטופלת, האמא שדיברה ערבית, הבנתי חלק מהמילים אבל הברכות שלה חיממו אותנו."

איך התלמידים שלך מגיבים לזה שאת מתנדבת במד״א? האם זה משפיע על הדרך שבה את מלמדת או מחנכת?

"בהחלט משפיע. אני אומרת להם תמיד שאפשר גם ללמוד, גם לעבוד, וגם לתת מעצמך. לדעתי הם גאים בי."

האם יש קשר בין השליחות שלך כמורה לבין השליחות שלך כמתנדבת?

"אני החובשת הפרטית של ביה"ס וכל מקרה מזעיקים אותי מהשיעור. לעיתים תלמידות באות לחדר שלי ומספרות לי שכואב להן משהו ואני המרגיעה שלהן.
בנוסף לזה, לאחר אירוע אלרגיה חריפה של אחת הבנות במהלך טיול בית-ספרי, העברתי לצוות המורים בביה"ס, ולבקשת משרד החינוך, הדרכה לשימוש באפיפן במקרה של אנפילקסיס – אלרגיה מסכנת חיים."

מה נותן לך כוח להמשיך להתנדב גם בתקופה מורכבת כמו עכשיו?

"כל עוד אני יכולה לתת ולתרום אני עושה זאת בשמחה ובאהבה רבה ואיני רואה קושי בזה ובשילוב של מחויבות לבית ולעבודה."

מה היית רוצה שאנשים שלא מתנדבים יבינו על האנשים שמגיעים לזירות, לאמבולנסים ולמצבי החירום?

"אדם שלא נותן מעצמו פשוט מפסיד ולא יודע את הרווח האישי בנתינה לאחר. צוות האמבולנס מגיע מתוך רצון לעזור ולסייע ולא תמיד המטופלים שאנו מגיעים אליהם סבלניים. לעיתים הם זועמים למה הגענו לאחר זמן ממושך, הם לא מבינים שברגע שאנו מקבלים קריאה אנו מוזנקים לאירוע, אין זמן אפילו לשתות קפה ולהירגע."

אם היית צריכה לתאר במשפט אחד מה המשמעות של ההתנדבות במד״א בתקופת המלחמה – מה היית אומרת?

"ההתנדבות שלי במגן דוד אדום בתקופת המלחמה לימדה אותי עד כמה ערבות הדדית וכוח אנושי יכולים להביא אור גם ברגעים הקשים ביותר."

תודה לך דבי על ההשראה והנתינה, אין ספק שזוהי הרוח של פרט מעצים קהילה. ולכל מי שקורא שורות אלו: צאו להתנדב, זה עושה טוב על הלב.