השבוע התקיים מפגש הסיכום בהשתלמות של רכזי הערכה בהובלת אוקסנה מיכאל. במפגש נפגשנו עם מורים השותפים בתכנית "מורים מובילי פיתוח" בהובלת ד"ר אביגיל סורקיס ממנהל המו"פ.  

ואם שאלתם את עצמכם מה הקשר בין השתלמות לרכזי הערכה לבין תכנית 'מורים מובילי פיתוח' אז נספר שהיו לנו כאן 3 מטרות: 

1. לחשוף את רכזי הערכה לתהליכים פדגוגיים מוצלחים, ייחודיים וחדשניים 
2. להרחיב את נקודת המבט של רכזי הערכה על התפקיד שלהם – לא רק איסוף נתונים והעברת שאלוני משוב על פעילויות, אלא רכזי הערכה כדמויות שיכולות לסייע למורים שעובדים מכח האינרציה ובאופן אינטואיטיבי לעצור, לחקור את עבודתם, להמשיג אותה ולייצר מודל. 
3. לתת במה למורים מובילי פיתוח להציג את תהליכי העבודה שלהם, המחקר שערכו וכיצד זה השפיע על עבודתם ועליהם באופן מקצועי ואישי. 

במהלך תוכנית "מורים מובילי פיתוח" המורים מקבלים הזדמנות לעצור ולחקור פרקטיקה/ רעיון שלהם ש"עובד להם", להבין אותו לעומק, להמשיג אותו, לשכלל אותו ולבדוק את הצלחתו. לחילופין, המורים יכולים לצאת לדרך מתוך דילמה או אתגר שאינו פתור. במהלך התוכנית המורים מעמיקים אקדמית בתחום הנחקר ומפתחים בליווי של אביגיל כליי מחקר מתוקפים לבחינת העשייה שלהם.  
הכלים שפותחו זמינים כיום לכלל מורי הרשת. 

אז במפגש אתמול פגשנו את: 

סלווא דעיף מעתיד אלנהדה - בעתיד אלנהדה עוסקים כבר מספר שנים בהטמעת פדגוגיה מתבוננת המבוססת על מיינדפולנס בתהליכי ההוראה. סלווא כמורה הרגישה שאי אפשר רק "ללמד את זה" אלא צריך גם להעריך את זה ושההערכה צריכה להתמקד בהערכת התהליך הלמידה ולא רק בהישגים. סלווא והצוות פיתחו כלי אינטגרטיבי (בהתבסס על מספר כלים אקדמיים מתוקפים) שמאפשר לתלמידים לערוך רפלקציה על תהליכי הלמידה שלהם בהקשרים שונים ולאורך זמן. הממצאים שעולים מתהליך זה משמשים בסיס לשיחות אישיות של מורה תלמיד על תהליכי הלמידה ושיפור שלהם. 

דגש לרכזי הערכה: 

• פיתוח כלי חינוכי שימושי בהתבסס על כלים אקדמיים 

• רפלקציה בכלי דיגיטלי שמאפשר איסוף נתונים וניתוחם 

• שאלון שמי (דורש ביסוס תרבות של אמון) שמאפשר שימוש בממצאים לשיחות המשך  

 סוהאד חלילה מעתיד חקלאי ראמה – סוהאד יצאה לדרך מתוך קושי כמורה לאנגלית שזיהתה שלתלמידים שלה אין מוטיבציה ללמוד אנגלית כשפה וכתרבות מעבר לצורך לעבור בגרות. סוהאד יצאה לחקור מה ההבדל בין להיות "צרכן של שפה" לעומת להיות "יצרן של שפה". התובנה הייתה שצריך לאפשר לתלמידים להיות יצרני שפה ולכן יש ליצור פעילויות שיוצאות מגבולות הכיתה ורלוונטיות לתלמידים שבהן הם משתמשים בשפה האנגלית. סוהאד פעלה בשיתוף עם מורים נוספים בביה"ס ליצירת הזדמנויות מגוונות לתלמידים להיות יצרני שפה מחוץ לכיתות ובמרחבי הקהילה של הישוב. התהליך לווה בהערכה ומעקב אחר המעורבות שלהם בלמידה בשיעורי האנגלית הפורמליים. כלומר היה כאן תהליך של חקר, פיתוח ומעקב אחר השפעת ההתערבות. 

דגש לרכזי הערכה: 

• שימוש במגוון כלי הערכה – ראיונות, תצפיות ושאלונים 

• מורה שיוזם תהליך הערכה מסייע לדייק את היוזמה ולרתום אנשי צוות נוספים 

 משה אגו מיגאל אלון – משה מלמד את קבוצת 5 יח"ל מתמטיקה כבר שנים. לאורך השנים הוא זיהה שהתלמידים מפתחים תלות בו כמורה והאתגר שלו הוא לפתח אותם כלומדים עצמאיים. לאורך השנים באופן אינטואיטיבי הוא פיתח מודל הוראה שמחייב את התלמידים לעבוד באופן עצמאי ולהתמודד עם שאלות מורכבות. במסגרת התכנית של מורים מובילי פיתוח משה גילה שמאוחרי הגישה שלו יש תיאוריה שלמה ושיש עליה מחקרים והמשגה. הוא נחשף למושגים כמו 'תחושת מסוגלות' ו'תודעה מתפתחת' ויצא לחקור באופן שיטתי את השפעת מודל ההוראה שלו על התלמידים שלו. הממצאים הראו שהמודל עובד אבל שיש פער באימפקט שלו על בנים לעומת בנות. בעקבות כך משה בימים אלו מנסה לדייק ולבחון כיצד הוא משכלל את מודל העבודה שלו (ואולי יוצר כמה מודלים) כך שגם בנים וגם בנות יוכלו להיות לומדים עצמאיים.  

דגש לרכזי הערכה: 

• ניתוח נתונים לפי מאפייני רקע כמו מגדר/ וותק וכו' יכול להביא לתובנות משמעותיות 

• החשיבות של בדיקת הצלחות ובחינה שלהם לעומק 

 קרין אלון מאיתן רמלה – קרין מלמדת כבר כמה שנים את קבוצת 5 יח"ל בבית ספרה. בי"ס שמאופיין בתלמידים מרקע מורכב, ועצם היותם בקבוצת 5 יח"ל לא מובנית מאליה. המטרה של קרין הייתה לסייע לתלמידי ה– 5 יח"ל החלשים יחסית, להתמיד, לעמוד בתסכול, להיות נחושים ולסיים עם בגרות. באופן אינטואיטיבי קרין יצרה פרקטיקות, שגרות וסדירויות שהפכו את הכיתה לקהילה בה הפרטים מעצימים את הקהילה והקהילה מעצימה את הפרטים שבה – שייכות מעצימה הלכה למעשה.  

במסגרת התכנית של מורים מובילי פיתוח קרין המשיגה את מודל העבודה שלה וגם המשיגה לעצמה על מה היא בעצם משפיעה: תחושת המסוגלות של התלמידים והתודעה המתפתחת שלהם במתמטיקה. קרין בקשה גם לבדוק כיצד שגרות ספציפיות משפיעות על משתנים אלו בקרב התלמידים. לאחר תהליך ההמשגה קרין בדקה בעזרת כלי מחקר האם אכן יש עליה בתחושת המסוגלות של התלמידים והתודעה המתפתחת שלהם במתמטיקה. האישוש המחקרי חיזק את האמונה שלה בדרכה ומאפשר לה גם להביא את המודל למורים נוספים. 

 דגשים לרכזי הערכה 

• הערכה לא רק של דרכי ההתערבות אלא של האימפקט – מה משתנה אצל התלמידים 

• חיבור בין מושגים תיאורטיים לפרקטיקות פדגוגיות