המנהל עומד בעיניים רושפות ומדבר עם הצוות על החשיבות של השיווק השנה. המורה שמפעילה את האינסטגרם (זאת-הצעירה-עם-היותר-מדי-אנרגיות-בבוקר) שולחת לך עוד וואטסאפ תזכורת על התמונות מהפעילות שעשיתם בבוקר. הרכז הפדגוגי שואל שוב מה עם מצגת החשיפה למגמה כדי למשוך תלמידים להרשם. מועקה.

יש משהו במילה שיווק שגורמת לאנשי חינוך לשחרר אנחה של תסכול.
לשווק?
למכור?…
אנחנו?!

באמת אפשר להבין אותנו.

בחרנו במקצוע מסיבות מסוימות.

רצינו לכוון בני נוער במים הסוערים. הרגשנו שהחומר אותו אנחנו מלמדים הוא קריטי לבניית יסודות חשובים לחיים של התלמידים שלנו ושל החברה בכלל. באנו עם רוח גדולה ואג'נדה.

אנחנו פה בשליחות. אנחנו אנשים של אמת גדולה, תהליך, השקעה לטווח ארוך.

אנחנו לא אנשי שיווק! ממש לא.

החיצוניים, השטחיים, מעגלי הפינות, השקרנים… אלא שבאים למכור.

אנחנו לא באנו למכור. אנחנו באנו לחנך!

Just Teach It:
למה מורים הם אנשי השיווק הכי טובים

אבל בעצם, אולי ההבדל לא גדול כמו שאנחנו חושבים?

חברת נייק היא אולי מותג הספורט המוביל בעולם. רק להגיד את השם נייק מריץ לנו בראש את הסלוגן האייקוני שלה "just do it". נייק לא מסתפקת בלמכור לנו נעליים נוחות לריצה, היא מוכרת לנו רעיון, תפיסת עולם. "קום מהספה, תפסיק להתלבט ולפחד, בוא הצטרף לריצה!"

היא משתמשת בדמויות מעוררות השראה, בצבעים עזים, במקצב מרגש וגורמת לי לרצות להיות שם גם. אני, שאת שיעורי החנ"ג בתיכון בילה בקניית כריכים במרכולית של הקיבוץ, פתאום חושב לכמה רגעים שאולי בכל זאת אני אמור להתחיל בשגרת ריצה בזריחה.

נייק משכילה ליצור חיבור רגשי, להתמודד עם הפחד הגדול של רוב הצרכנים שלהם (כן, רובנו רק נרשמים למכון כושר ולא באמת מגיעים בקביעות, מה נעשה…) ורותמת אותנו, בלי הרבה מילים לחלום של חיים באנרגיה גבוהה יותר, בעוצמה, בתעוזה.

מה זה בעצם שיווק?

שיווק זה היכולת לקחת מוצר, חוויה, פריט ידע מסויים.

למצוא בו נקודות שיעוררו חיבור ועניין, להתמודד עם קשיים שימנעו מהקהל להתחבר אלינו, לתת לו דגשים מסוימים, למשוך, להתאים ולמכור את המוצר היישר ללב של הלקוחות.

אם חושבים על זה לעומק – זה לא שונה מהותית ממה שכולנו עושים ממילא בכיתות שלנו ביום יום.

אנחנו לוקחים את שירת ימי הביניים, משוואות בשני נעלמים, פרקים בתנ"ך ועקרונות באזרחות,
ומשתמשים בהיכרות שלנו עם התלמידים כדי לחבר את כל זה לכלים הנכונים בהם הם יצליחו לקבל מאיתנו.

אנחנו פותחים בבדיחה, משרטטים הבהרה, בונים מצגת שממקדת ומשאירה רושם, שומרים משפט מפחיד לסוף ורק לתלמידים מסוימים…

עם כל הכבוד לאנטיגונה, פיתגורס, ודרווין – בלי היכולת שלנו לתווך את הידע לתלמידים בצורה מרתקת ומדוייקת להם – הידע הזה לא היה מגיע למרחקים. אנחנו בעצם אנשי שיווק של החומר הלימודי שלנו.

וגם להפך אנשי השיווק הם בעצם מורים להמונים.

לא רק ל-35 תלמידים בכיתה אלא למאות ואלפים בכל רחבי העולם.

המורה של האינסטגרם

אם רק נבין את זה – השיווק יהיה לנו הרבה יותר קל. זה יבוא לנו בצורה טבעית כי אנחנו באמת טובים בזה.

נכון, אנחנו אנשים של אנשים. אנחנו גם באים מעולם ערכי ועם אג'נדה, והתחושה הזאת שכל דבר צריך להתאים בסוף לדקה של ריל או תמונה, מזווית נכונה בסטורי, קצת מרגישה לנו כמשהו שמקטין את השליחות הגדולה שלנו. אבל האמת היא, שזה רק מרחיב לנו את מעגלי ההשפעה.

אם נשתמש בשיווק מתוך האמת שלנו, נדע להתאים את הערכים, המסרים והתוכן לכלים המודרניים בהם התלמידים וכל קהילת בית הספר שלנו צורכת את המידע שלנו (וכן, מה לעשות, הזוויות של הצילום, התאורה, הזמנים הקצובים – הם חלק מהמשחק המודרני) נוכל להרחיב את מעגל ההשפעה שלנו עשרת מונים.

בואו נרגע. זה לא דורש מאיתנו להסתובב עם מצלמה בפנים, לרדוף אחרי לייקים או להפוך להיות משפיעניות רשת שמתאפרות ומסבירות לתלמידים על מלחמת העולם השנייה.

אבל זה כן מצריך למידה של כמה מושגים, קצת תרגול, קצת תשומת לב לפרטים חדשים.
אבל אל דאגה. זה טבעי לנו. אנחנו אלופים בזה.

ובכלל, אם אנחנו באמת מאמינים בערכים ובחומר אותו אנחנו מעבירים, זו כבר ממש האחריות שלנו למצוא דרכים חדשות להנגיש את הידע והערכים האלה, גם בעולם בו צריך להילחם על תשומת לב של תלמידים והורים על פי חוקי האלגוריתם הקרים.

זה רק עוד טוש שווה במיוחד ללוח שלנו. שווה לנו ללמוד להשתמש בו.