מיומנה של מורה - מסע מרגש לפולין 2019

איזה יום ..
ביקרנו במחנה ההשמדה אושוויץ – בירקנאו.
לקח לי חצי יום להתאושש ולהצליח לכתוב מחשבות.
אי אפשר להבין, להכיל, לתפוס את גודל הזוועה, גם שם.
כשזה מול עיניי. 
הריחות, המיטות, ערימות הבגדים, הנעליים, הכלים, התותבות. הביתנים הממוספרים.
הספרה 11 שפתאום מקבלת משמעות של מוות. וביתן אחד – 10, שמו. שנשאר סגור ומסוגר.נעול במנעול גדול, עם שלט אין כניסה גדול.
מאחורי הדלתות הזוועה התרחשה. וכשאתה עומד מטר משם, מטר מהדלת שמאחוריה עמד אדם, שביצע מעשים שהמוח האנושי לא מסוגל לעכל, זה מרגיש שהזוועה עודנה מתרחשת. 
ובתוך כל המחשבות האלו, כשיותר קרוב מזה, אין. אני תופסת חיוך של נער, וזה מרגיש כמו חיוך מנחם, ועוברת לי מחשבה, ״ילד, שלא תדע לעולם״. הלכנו שם ברחבי אושוויץ, עמדנו במגרש המסדרים, במקום בו הם עמדו. ראינו את ״המיטות״, המקום בו הם קיוו לרגע של פרטיות, של נחמה. ובתוך כל הזוועה, שוב, ילד עומד מולי, מחייך, ממבוכה, מהבלתי נתפס. חיוך שמחזיר שוב למציאות, לתודה 🙏
״ילד, שלא תדע לעולם״.

בבירקנאו הוצאנו את הדגל 🇮🇱 והוא התעוףף שם גבוה, בעוצמה. 
על המסילות שהובילו אל המוות, עמדו שם הנערים.
מחייכים, חזקים, גאים. 
קיימים.

מיומנה של מורה - מסע מרגש לפולין 2019מיומנה של מורה - מסע מרגש לפולין 2019מיומנה של מורה - מסע מרגש לפולין 2019מיומנה של מורה - מסע מרגש לפולין 2019מיומנה של מורה - מסע מרגש לפולין 2019

ידיעות נוספות

חגיגה של מדע ביהוד-מונוסון.

10 באפריל 2019

מעל 200 מורים ותלמידים מכיתות ה'-ט' מבתי הספר ביהוד-מונוסון והסביבה הציגו עבודות חקר מרתקות בכנס השנתי האזורי שהתקיים לראשונה באשכול פיס בעיר. ראש העיר, יעלה מקליס, מקימה צוות חשיבה שיורכב